<<ברה חדשה ביפן מציעה להזמין חולצות טי-שירט אשר עליהם מודפסות יצירות מוגנות רישיון CC. בהתחלה הרעיון נראה רגיל לחלוטין בו שולחים דוגמא. אבל כאן מגיע הרעיון המקורי, מכיוון שאלו מוגנים ברישיון CC ניתן לערוך ולהתאים את התמונה לרצון המשתמש. לכתבה המלאה: לחץ כאן
<<וגל הכריזה לפני כמה ימים על ה Doctype - אינצקלופדיה ברישיון פתוח בנושא הרשת עבור מתכנתים. האתר כולל כתבות על אבטחה, גאווה סקריפט ועוד. האתר פתוח מבחינת המידע והקוד. הרישיון הוא משולב בין רישיונות קריאטיב קומונס וגוגל. לאתר לחץ כאן
<<יוצר מובי מאפשר שימוש בחלק מיצירותיו לשימוש כחלק מסרטים. השימוש מחייב ברישום וקבלת סיסמא. האתר מאפשר שמיעה ואז הורדת השירים לשם שימוש. בנוסף מובי קבע תנאי שימוש הכוללים איסור לשימוש מסחרי או מטרות רווח. לאתר: לחץ כאן
<<<<<<הקת הרוק Nine Inch Nails הכריזה השבוע על הוצאת דיסק נוסף תחת רישיון CC ובנוסף לדיסק הקודם שיצא לפני חודשיים. הדיסק החדש The Slip מצטרף לקודמו Ghosts I-IV ושניהם מפורסמים תחת רישיון BY-NC-SA.
הלהקה בהכרזה הודיעה: “we encourage you to remix it share it with your friends, post it on your blog, play it on your podcast, give it to strangers, etc.”
<<חל משבוע שעבר ניתן באתר FLICKR לעלות לא רק תמונות אלא גם סרטים. FLICKR הוא אחד מהאתרים היותר ידועים אשר מאפשרים שימוש ברישיונות קריאטיב קומנס. בעזרת אותם עקרונות שהפעיל האתר עבור שיתוף תמונות, יש עכשיו מכשיר חשוב ליוצרי ומשתפי הסרטים. חשוב לציין שכל אחד יכול לצפות בסרטים, אבל רק בעלי רישיון PRO יכולים לעלות לאתר סרטים. כל סרט יכול להיות עד 90 שנויות לסרט - זאת לא משיקולי טכנולוגיה אלא אסתטיקה.
<<<<<<מוזיאון ה- Powerhouse שבסידני- אוסטרליה הוא הראשון בעולם ששחרר תצלומים היסטוריים לגישה דרך Flickr. המוזיאון שחרר יותר ממאתיים תמונות עד כה, וישחרר תמונות נוספות בשבועות הקרובים. התמונות מהמוזיאון יצטרפו ל- Library of Congress , אשר כבר לוקח חלק בפרויקט של ה ‘Commons’.
‘מעשי משפט – כתב עת למשפט ולתיקון חברתי’ - היוצא מטעם תכנית ‘המשפט בשירות הקהילה’ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב - הוא כתב העת המודפס הראשון בישראל היוצא תחת רישיון Creative Commons. על פי תנאי הרישיון (CREATIVE COMMONS ישראל, גירסה 2.5), זכויות היוצרים במאמרים שמורות למחבריהם, וזכות היוצרים בכרך שמורה לתכנית “המשפט בשירות הקהילה” בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב המוציאה את כתב העת. מותר לעשות במאמרים כל שימוש, למעט שימוש מסחרי, כל עוד יאוזכר שם המחבר/ת והפרסום הראשון בכרך זה של “מעשי משפט". יצירת יצירה נגזרת בהסתמך על המאמרים מותרת, כל עוד היא תופץ באמצעות רישיון דומה לרישיון זה. הרישיון אינו פוגע בזכויותיהם המוסריות של המחברים ואינו מגביל אותן.
בנוסף, הגשת המאמרים לכתב העת נעשית אך ורק בפורמאט אלקטרוני, משיקולים ברורים של קיימוּת. מחויבותו של כתב העת לעקרונות אלו היא תוצר מובהק של אופיו: זהו כתב העת הראשון העוסק בתחום הרחב של עריכת הדין החברתית-ציבורית. הוא נועד לשמש במה לעיון ולמחקר של שאלות הלקוחות משדה העשייה המשפטית למען תיקון חברתי, ובכך לסייע במיצובו של שדה זה כתחום משפטי מרכזי ועצמאי.
בכרך הראשון מתפרסמים מאמרים פרי עטם של משפטנים חברתיים מהמובילים בישראל: ד"ר נטע זיו, עו"ד יובל אלבשן, עו"ד דן יקיר, עו"ד נעמי לבנקרון, עו"ד חסן ג’בארין, עו"ד אבישי בניש ועוד… כמו-כן מתפרסם בכרך מאמרים חשובים של פרופ’ דני גוטוויין אודות ההיגיון המשפטי של משטר ההפרטה בישראל ושל ד"ר דניאל מישורי על אודות המאבק נגד שילוט החוצות בנתיבי איילון, וכן ריאיון מיוחד עם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז על שאלות של משפט ושינוי חברתי.
בין הסוגיות הנדונות בכרך הראשון:
פרשנות חדשה אודות המאבק בין פרידמן לבייניש (ובאיזה צד של המתרס מצוי ברק?)
מה חושב מני מזוז על העתירה נגד הפרטת בתי הסוהר? ראיון מיוחד עם היועץ המשפטי לממשלה
מדוע הגיש ארגון ‘עדאלה’ עתירות לבג"ץ בעיצומו של מבצע ‘חומת מגן’?
האם הסכנות הגלומות בפרקטיקה המסורתית של עריכת דין ציבורית-חברתית לקידום זכויות אדם וצדק חברתי גדולות מיתרונותיה? האם הגיעה העת לפנייה לאפיקים חוץ-משפטיים כדי לקדם ערכים אלה?
מהן הדילמות של עורך הדין הנמנה על הקבוצה שאת מאבקה הוא מייצג?
כיצד יכולים עורכי-דין חברתיים לגשר על המתח שבין טובת הפונה המוחלש לבין האינטרס הציבורי הכללי שאותו הם מבקשים לקדם?
ב-21 בינואר 2008 ייערך (בין השעות 21:00-12:00) באולם ‘כס המשפט’ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב הכנס השנתי הראשון לעריכת-דין חברתית-ציבורית, שבמסגרתו יושק כתב העת. בין הדוברים בכנס: פרופ’ סקוט קאמינגס (אוניברסיטת UCLA), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה יהושע שופמן, ד"ר נטע זיו, עו"ד דן יקיר, עוד יהודית לייבה, ד"ר אורית קמיר, עו"ד נעמי לבנקרון, עו"ד חסן ג’בארין, פרופ’ זהבה סולומון, ד"ר דניאל מישורי, ועוד.
לפרטים נוספים:
עופר סיטבון, עורך ראשי ‘מעשי משפט’ - 052-4500785
עו"ד טל קורמן, מנהלת תכנית “המשפט בשירות הקהילה” - 050-2399998
אתר כתב העת - http://www.law.tau.ac.il/Heb/maaseimishpat
כנס קריאייטיב קומונס בנושא “כיצד ליצור ולהישאר בחיים?” התקיים בתאריך ה- 21 ליוני 2007 באוניברסיטת חיפה, בחסות המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטה. בכנס השתתפו יוצרים, סטודנטים למשפטים, אנשי קוד פתוח, אנשי אקדמיה ודוברי הפאנל - המוסיקאי נמרוד לב, הסופר ואיש התוכנה החופשית אורי עידן והבלוגר אפי פוקס (קודח).
תכלית הכנס הייתה הרחבת קהילת המשתמשים ברשיונות קריאייטיב קומונס בישראל על ידי הסברה ראשונית והדגמה. בכנס הוצג השימוש ברשיונות בתחומים שונים על ידי משתתפי הפאנל שהרחיבו כל אחד לגבי תפיסתו את עולם היצירה והשיתוף. בנוסף, העברנו מספר עידכונים לגבי פעילות הארגון בארץ ובכלל ולגבי התפתחויות עתידיות.
תודה לכל אורחי הכנס ולחברי הפאנל!
צוות CC ישראל.
להורדת פרוטוקול הכנס לחץ כאן
במבנה אבן רחב ידיים בין סמטאותיה היפות של דוברובניק העתיקה, המבוצרת והמתויירת, נערך ה-iSummit, הכנס השנתי של iCommons. iCommons, שהתחיל כמנגנון להפצה והתאמה של רישיונות Creative Commons לדין המקומי במדינות שונות בעולם, הפך לקהילה נרחבת ולגוף נפרד שמטרתו לאחד תחת קורת גג אחת את כל הארגונים שתפיסתם האידיאולוגית דומה; תרבות חופשית, נגישות למידע, קוד פתוח, שיתוף ועידוד יצירה.
כמו בשנים קודמות, גם השנה הגיעו אל הכנס מרחבי הגלובוס מגוון של אמנים, אנשי תוכנה וקוד פתוח, יזמים, במאים, צלמים, חלוצי ה"אינטרנט החופשי", פעילים, נציגי CC וכמובן, מובילי פרויקט CC בישראל. כותרת הכנס התייחסה לאיומי האינטרנט על חופש הפרט לייצר מידע וביקשה “להבטיח שאנחנו מדריכים את העולם ללכת בדרך שתאפשר תרבות חופשית וחדשנות מבוזרת (מניעה מריכוזיות), זו שאפיינה את שנותיו הראשונות של האינטרנט". הכנס בא להמחיש, לאחר ניסיון שצבר הארגון בשנים האחרונות, עד כמה משפיע “שיתוף פתוח” באינטרנט על התפתחויות עסקיות, פיתוחים חדשניים, והתקדמות במדע ובחינוך.
דרך דוגמאות של אנשי אקדמיה, דוגמת לארי לסיג, יוחאי בנקלר וג’ונתן ציטרין, אנשי מידע פתוח דוגמת ג’ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה, אנשי תוכנה כגון קורי אונדג’רקה מ"סקנד לייף” ואנשי חינוך הדוגלים בפתיחות במידע, הומחשו אפשרויות ודוגמאות מעוררות השראה להתפתחות בעזרת עולם התוכן הפתוח ושיתוף הפעולה הגלובלי.
אז מה עניין אותנו במיוחד?
היום “המקדים” לכנס הוא ה"Legal Day", נועד לאקדמאים, למשפטנים ולאנשי הקהילה אשר מעורבים בצד המשפטי של Creative Commons, קרי, הרישיונות. לנו כמובן בתור מובילי הפרויקט בארץ וסטודנטים למשפטים היה אינטרס רב להשתתף ביום הזה שלא היה פתוח לכלל הקהילה מסיבות ברורות. באירוע החד יומי הוצגו השינויים האחרונים ברישיונות, הגרסה החדשה של הרישיונות (3.0) שטרם הושקה במרבית המדינות המשתתפות, סוגיות משפטיות קריטיות וכמובן דיון בביקורות השונות לרישיונות וליישומן.
בין השאר עלתה בעיית השימוש ביצירות הרשומות תחת רישיונות CC באתרים עם פרסומות מסחריות (שהעלתה גם פרופ’ ניבה אלקין קורן, ראש המרכז למשפט וטכנולוגיה באוני’ חיפה, בכנס הבינלאומי אשתקד כביקורת על יישום הרישיונות). הפתרון שהוצג הוא טכני לחלוטין ואכן פותר את הסוגיה – מעתה, בעת הגדרת הרישיון תינתן למעניק הרישיון אפשרות להתיר/ לאסור שימוש ביצירה על ידי אתרים עם פרסומות מסחריות. בנוסף, נתן פרופ’ לסיג פתרון לטענה כי רשיונות קריאייטיב קומונס אינם נותנים מענה הרמטי לכל הבעיות שעשויות לצוץ עם היצירות. הפתרון מציע לאפשר להעניק ליצירה רישיונות נוספים מלבד CC, אשר עונים על צרכים שהרישיונות של הארגון אינם מספקים. בנוסף, הוצג מחקר המציג סטטיסטיקות של שימוש ברשיונות CC. בבדיקה של “ליברליות הרישיונות", ישראל הוצגה כזו הנמצאת במקום ראשון עם רישיונות by – sa מה שמראה על רצון היוצר להעניק למשתמשים ביצירה חופש פעולה רחב יותר.
אחד האורחים האטרקטיביים יותר ב-Legal Day היה נציג CISAC, האיגוד העולמי של ארגוני הגבייה (דוגמת אקו"ם), שאמור היה, לכאורה, להיות “יריב” של CC ושל הרעיונות האידיאולוגיים המובילים את הארגון. ככלל האחרון הדגיש שאין לאגודה שהוא מייצג בעיה עקרונית עם CC, ואף להיפך – הם מקדמים את הרעיון בברכה; הבעיה, לדבריו, נעוצה בחוסר הבהירות של רישיונות CC (גם באופן כללי וגם באשר לקיומם המקביל של זכויות יוצרים) ובחוסר ההתאמה היחסי לדין של כל מדינה ומדינה. חשוב לזכור שגם אקו"ם, האגודה הישראלית משויכת ל-CISAC ולכן ניתן להקיש וללמוד שגם להם “אין בעיה” עקרונית עם שימוש ברישיונות CC.
ביתר ימי הכנס הועברו הרצאות, מושבים וסדנאות, חלקם באוריינטציה מחקרית אקדמית וחלקם בבחינה פרקטית וחיפוש אחר פתרונות מעשיים לבעיות שונות.
אחד המושבים המרתקים ביותר בכנס היה מושב בנושא open education בו הוצגה יוזמת ה-"לפטופ לכל ילד” במדינות מתפתחות. מטרת היוזמה הינה לאפשר לילדים במדינות אלה להיחשף לטכנולוגיה החדשה ולקבל מקור ידע זמין ונגיש שיפתח בפניהם אפשרויות השכלה רבות יותר. בהמשך ליוזמה זו עלה במושב רעיון ליצור אטלס חינמי לילדים והועלה רעיון אחר לפרויקט תרגום התנדבותי של מידע. ג’ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה, ציין כי הבעיה בקהל היעד של ויקיפדיה - האנציקלופדיה הגלובלית פונה לאוכלוסייה משכילה יותר (תיכון או סטודנטים) ולכן לילדים קשה יותר להבין את הכתוב.
בנוסף, הציג קורי אונדג’רקה ממעבדות לינדן דרך נוספת להוראה והעברת ידע, על ידי הוראה בעולם הוירטואלי Second life. ביומו השלישי של הכנס, הגיעה העת המיוחלת לסדנא האינטימית שאליה הכנו את עצמנו שבועות קודם לכן. הסדנה עסקה בבעיות טקטיות בהפצת ושיווק של Creative Commons בישראל. את הסדנא פתחנו בסרט הומוריסטי שמתאר את אותן הבעיות ותוכלו לצפות בו בלינק: http://creativecommons.org.il/movies/summit.wmv
במהלך הסדנה, נציגי מדינות רבות הציפו רעיונות ישימים לבעיות שהעלנו והתפתח דיון מפרה שהשאיר אותנו עם רשימת משימות לביצוע. אחת הבעיות בהעברת הסדנא הייתה המחשת הרוח הישראלית סביב האידיאולוגיה שמנחה את CC. אמנם בישראל יש קהילת מתכנתים רחבה במיוחד ולא מעט מתכנתים בקוד פתוח, אך בניגוד למדינות רבות אחרות, בישראל טרם התהוותה קהילה רחבה שמכנסת תחתיה את כל אלו שמחזיקים באידיאולוגיה הזו (יוצרים, אקדמאים, מדענים ולא רק מתכנתים); לו הייתה כזו – העבודה שלנו כמובילי הפרוייקט בישראל הייתה הרבה יותר קלה ופשוטה.
ביומו האחרון של הכנס, כמו בכל אירוע ארוך שמחכים לו שנה שלמה, הקהל נתבקש להציג שאלות, בעיות, רעיונות אישיים והתרשמויות מהכנס. לצד הברכות והתודות, במעמד הסיכום, כמו גם במהלך סדנא סגורה מוקדמת יותר של מובילי הפרויקטים, נשמעו טענות על בעיות מימון, על הצורך בהרחבת המעל בכנסי iSummit, על הבעייתיות בדומיננטיות של השפה האנגלית בכנס ועל חוסר שוויון יחסי בנציגויות ובמעורבות של מדינות שונות שמתנדבות בארגון. כל הבעיות שהוצפו נשארו להיבחן בכנס שיתקיים בשנה הבאה, ביפן כפי שנראה כעת.
למדנו המון, ספגנו את אווירת הקהילה וברוח הזו אנו מתחילים לגבש את תוכנית העבודה של CC ישראל לשנת 2008. את מרבית המידע אודות הכנס וחלק מההרצאות (המרכזיות) ניתן למצוא באתר http://icommons.org .
תמונות מהכנס ניתן למצוא ב: /http://creativecommons.org.il/images/summit נשמח לקבל תגובות והערות הקוראים דרך עמוד יצירת קשר.
<<<<<<<<<<
רישיון Creative Commons בגרסה המיועדת למשתמשים בישראל שודרג השבוע, בעקבות שיפורים שכבר אומצו במספר מדינות אחרות ובעקבות התאמתו לדין הישראלי. השידרוג בוצע על ידי הסניף הישראלי של Creative Commons הפועל במסגרת המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה. הגרסה הנוכחית של הרישיון הישראלי (גרסה 1.0) תמשיך להיות זמינה ללמעלה מעשרים ושניים אלף המשתמשים, אשר כבר פרסמו את יצירותיהם בכפוף אליה והקישורים המפנים לרישיון בגרסתו הישנה ימשיכו להוביל אליו. כעת עומד לרשות יוצרים בישראל הרישיון בגרסה חדשה (גרסה 2.5) אשר כוללת מספר שיפורים, המבוססים על הניסיון שנצבר בשימוש ברישיונות Creative Commons מאז השקתו. כמו הגרסה הקודמת, גרסת הרישיון החדשה מותאמת לדיני זכות היוצרים הישראליים.
בין היתר כוללת הגרסה החדשה את השיפורים הבאים:
<li> שיכלול חובת הייחוס של היצירה ליוצר - על פי הגרסה החדשה יכול בעל הזכויות נותן הרישיון לקבוע שיש לייחס את היצירה לא רק למחברה, אלא גם לגופים שונים, כגון כתב העת בו פורסמה, המוסד שממן את יצירתה (אוניברסיטה למשל), אתר הויקי בו חוברה, וכדומה. </li>
<li> גיוון חובת “השיתוף הזהה” –על פי רישיונות הכוללים מרכיב זה חייב מקבל הרישיון לפרסם את יצירתו המשתמשת ביצירה המורשית אך ורק בכפוף לרישיון זהה. החידוש בגרסה המעודכנת של הרישיון הוא שמקבל הרישיון רשאי להכפיף את יצירתו לרישיון זהה או לרישיון המקביל באחת מגרסאותיו הקודמות או המאוחרות או לרישיון המקביל בגרסתו שהותאמה לדיני מדינה אחרת. מטרת השינוי היא לאפשר יצירה ושיתוף עולמיים, תוך התאמת היצירה לדין המקומי. לכן, לדוגמא, יוצר ישראלי שמשתמש ביצירה שפורסמה תחת רישיון Creative Commons של איטליה, יכול להחיל על יצירתו את הרישיון המקביל הישראלי, שמותאם לדין הישראלי, במקום רישיון “שיתוף זהה” של איטליה.</li>
<li> הבהרה לעניין תמלוגים - רישיון האוסר על שימוש מסחרי ביצירה מבהיר עתה שתמלוגים שיגבו לגבי היצירה המורשית יועברו לנותן הרישיון ואילו ברישיון המתיר שימוש מסחרי יש ויתור מפורש על תגמולים אלה.</li>
<li> פישוט המצגים - בגרסה החדשה נותן הרישיון מצהיר כי היצירה מוצעת “כמות שהיא” (as is), ללא התחייבות לגבי איכות היצירה או תוכנה וללא נטילת אחריות (warranty) על ידי נותן הרישיון.</li>
תוכלו לבחון את הגרסאות החדשות (כתקציר/ מסמך משפטי) בלינק הזה: http://creativecommons.org/licenses/by/2.5/il/
<<<<<<<<<<<<יגוד האינטרנט הישראלי יזם פרויקט לעידוד הנגישות לאינטרנט באמצעות התאמת מערכות פתוחות למציאות הישראלית, מתוך אמונה שעל מנת לאפשר את יכולת הפרט לבחור (או ליצור) את החומרה, תוכנה ושירותים המתאימים לצרכיו, וע"מ שהאינטרנט ימשיך להוות פלטפורמה לחידוש ויצירתיות - יש לעודד את המבנה המבוזר והפתוח של האינטרנט. בשיתוף עם עמותת המקור לקידום השימוש בתוכנה חופשית וקוד פתוח, פרסם לאחרונה האיגוד את שמות הפרוייקטים שזכו במענקים מטעם האיגוד לצורך התאמת מערכות פתוחות לעברית ובניהם התאמת יישומים של פרויקט Creative Commons לשפה העברית ולדין הישראלי. אלעד וידר, הוא המוביל הקודם של cc|IL יזם את פרוייקט ה"גיור” וקידם אותו רבות. כעת הפרויקט מתנהל על ידי המרכז למשפט וטכנולוגיה, בראשות פרופ’ ניבה אלקין-קורן וד"ר מיכאל בירנהק ומובילים אותו דוידי נתנאל וליטל לייכטג, הנציגים הנוכחיים של cc|IL.
קצת על פרוייקט הגיור: במסגרת השירותים שמציע ארגון Creative Commons הבינלאומי, הופצו לשימוש חופשי יישומים המקלים על השימוש ברישיונות CC והטמעתם; ביניהם ה-ccPublisher המאפשר ליוצרים להטמיע ביצירותיהם את הרישיונות ולאחסנם ביתר קלות ובחינם, ומערכת נוספת לניהול תוכן אשר באמצעותה מנוהל האתר ccMixter המהווה פורטל ליוצרים מעולם המוסיקה. באמצעות האתר, מפיצות יוצרות את יצירותיהן כחומר גלם או כמידע מוגמר לשימוש חוזר על ידי כל משתמש/ת המעוניינים/ות בכך, תחת הגדרות הרישיון המתאים שנבחר.
על אף שהמערכות/יישומים המוזכרים פותחו במגוון שפות, הרי שהמרתם לשפה העברית כרוכה במאמץ כפול ומכופל בשל מגבלות הכתיבה (מימין לשמאל) השפעתם על פעולת היישומים. במסגרת הפרוייקט, שמוביל המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, ישדרגו תכניתנים מתאימים את הקוד הקיים וימירו את המערכות המוזכרות לעברית.
לצד העשייה הטכנית, יושם דגש על שיתוף קהילת הקוד הפתוח בישראל בביצוע ועל הפצת רעיון השימוש ברישיונות CC ועידוד היצירה לסוגיה השונים.
אלא אם נאמר אחרת, תנאי השימוש כפופים ל רישיון ייחוס-שיתוף זהה 2.5 ישראל של Creative Commons.
