<<<<<<אתר חודש אוגוסט בחרנו הפעם בסרט Big Buck Bunny. הסרט הינו מבית היוצר של Blender Foundation. הסרט באורך של כמעט 10 דקות מוגן ברישיון CC. הסרט נוצר כולו בשימוש בתוכנות חופשיות. מדובר בסרט חביב ומצחיק באחו שקט - תהנו!!! לסרט: לחץ כאן.
לכתבה המקורית באתר: boingboing
<<חודש אנו ממליצים לכם על אתר “קסטה". האתר עם השם הנוסטלגי עוסק בקשר בין מוזיקה למידע בעידן הדיגיטאלי. האתר ניתן למצוא כתבות בנושא מוזיקה, מידע, תרבות דיגיטאלית ועוד…
לאתר: לחץ כאן
שם הפרויקט הוא פראנת’אם, ומטרתו היא להשיג ספר לכל ילד בהודו. בשנה האחרונה הפרויקט השיג קרוב ל-2 מיליון עותקים מ- 120 עותקים שונים, בקרוב ל- 8 שפות. למרות ההישג המרשים, עדיין מדובר בטיפה בים, לדברי נציג הפרויקט, גאוטמן.
איפה קריאטיב קומונס נכנסים לתמונה? הפרויקט מתכנן להשתמש ברשיון CC כדי לאפשר שיתוף קהילתי ביצירת ספר בפלטפורה טכנית. על מנת להרחיב את ידיעתו, נציג הפרויקט, מתכנן להגיע לכנס הבינלאומי שיתרחש עוד כ- 50 ימים בספורו, יפן.
<<חודש יוני בחרנו באתר בנושאי הצילום “תקריב". האתר נותן מידע לכל הצלמים שבינינו ולכל אלו שרוצים, על איך לצלם נכון, איזו מצלמה לבחור. בנוסף האתר מסביר איך פועלת מערכת המצלמה ועוד שלל של מדריכים מעניינים. לאתר: לחץ כאן
<<דובר באתר לאוהבי הגאדג’טים והטכנולוגיה, שרוצים לקבל עדכונים או לקרוא כתבות בתחום. בנוסף ניתן למצוא באתר סקירות על מוצרים ולקבל מידע על טכנולוגיות. האתר מאפשר לקבל עדכונים בRSS או למייל וכן מאפשר לכתוב תגובות לכתבות השונות. לכניסה לאתר הקש כאן
<<אתר של גל קיים מאמצע 2004, והתבסס בתחילתו על דברים שנכתבו במקור לפורום מדע, טכנולוגיה וטבע בפרש (אלו עדיין נמצאים כאן באתר). מאז נוספו לו דברים שנכתבו לפורום, וגם דברים אחרים שלא כל-כך מתאימים למסגרת של פורום. בעוד שקיימים בו לא מעט מאמרים, כתבות, הסברים וסרטונים מקוריים, מטרתו העיקרית של הבלוג היא לחשוף את הקוראים - במיוחד אלו שלא מסתדרים עם מקורות באנגלית – לחדשות מחזית המדע וגם קצת טכנולוגיה, וזאת באמצעות ציטוט והרחבה על נושאים שהופיעו באתרים אחרים. תוכן האתר שמור תחת רשיונות קריאיטיב קומונס לחץ כאן כדי לעבור אל האתר: http://scienceblog.galbarak.co.il/
<<<<כנסו לקרוא את ספריו של אורי עידן, חבר המערכת, המשתמש ברשיונות קריאייטיב קומונס. אורי יופיע בכנס הקרוב כחבר פאנל אורי עידן, חובב ופעיל תוכנה ויצירה חופשית, משתף אותנו בספרו “נולדו חופשיים” השמור תחת רשיונות קריאייטיב קומונס. אורי הוא חבר קריאייטיב קומונס ובקיא ברזי עולם השיתוף והיצירה. בכנס הקרוב יתן לנו קצת מהתורה שלו. אתם מוזמנים להכנס ללינקים הבאים - לצפות בבלוג האישי שלו ובאתר “מערכת הספרים המקוונת". כדאי גם ללחוץ כאן, להירשם ולהשתתף בסיפור בהמשכים שאורי יזם. תהנו! http://www.thestories.org http://www.oriidan.info
במהלך חודש מאי יערך כנס Creative Commons ישראל בחסות המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה. פרטים יפורסמו בקרוב, המכשיכו לעקוב אחר ההודעות.
<<
“מארב” הוא מגזין האמנות העברי המקוון היחיד ברשת, וממגזיני האמנות המובילים בארץ בכלל. “מארב” פועל שלא למטרות רווח, על מנת לקדם את היצירה המקורית, להפיץ ולהעשיר את שיח האמנות והתרבות המקומי – ועל-ידי כל אולי גם לגרום לחברה הישראלית להיות דמוקרטית, פלורליסטית, פתוחה וקשובה יותר.
“מארב” קם כדי להציג את שדה האמנות העכשווי, לדון בו ולבקר אותו מהמקום ומהזמן שבהם אנו נמצאים – ישראל, תחילת המאה ה-21. “מארב” מבקש לעמוד על טיבה ולתהות על גורלה של אמנות שנוצרת במרחב של סכסוך אלים ומתמשך; אמנות שמנסה להתקיים אל מול הקפיטליזם ותחת חוקי השוק החופשי; אמנות שמתחבטת באחד המוקדים העיקריים של התנגשות התרבויות (האומנם התנגשות תרבותית?); אמנות שנוצרת בצל ה-11 בספטמבר; אמנות שמחפשת את מקומה במהפכה הדיגיטלית, ומנסה להבין מה לעשות עם כל הצעצועים הטכנו-דיגיטליים שקוסמים לה ומאיימים עליה כל-כך; אמנות שסוחבת על גבה את המתנה והגיבנת של ההיסטוריה, התרבות והמסורת היהודית; אמנות שמחפשת את מקומה מחוץ למוזיאונים ולגלריות, ובתוך התרבות הפופולרית; אמנות שיוצריה הם גם פעילים פוליטיים, מתכנתים, עיתונאים, מורים, מוזיקאים, פילוסופים ומעצבים. כל היצירות באתר שמורות תחת רשיון creativecommons.
לחצו על הקישור כדי לטעום מהאומנות הייחודית ולדעת יותר על “מארב” - www.maarav.co.il
הזירה הבין תחומית קיימת משנת 1988 כגוף יוצר בין - תחומי המשלב ומציג בנפרד עבודות בתחומים: תיאטרון, מוזיקה, מחול, שירה, וידאו, אמנות ויזואלית ואמנות דיגיטאלית. הזירה היא בית תרבות ליוצרים צעירים בירושלים, גילאי היוצרים והמשתתפים נע בין ה-20-35 שנה והם מייצגים את העשייה התרבותית הישראלית הצעירה. הזירה מארחת מדי שנה כ 400 אמנים צעירים שלוקחים חלק בכ- 200 מופעים, ובארבעה פסטיבלים מקוריים: פסטיבל קולה של המילה – פסטיבל שירה בין תחומי, פסטיבל אמנות בצומת – וידאו אוונגרד, זירת מחול – יוצרים ירושלמים במחול ווידאו-מחול, לילות קיץ – חגיגת קיץ של מוזיקה, מחול, תיאטרון ווידאו. רבים ממופעי הזירה מתאימים לאוכלוסיה רחבה ומסתקרנת.
בטקס שנערך בסיומו של הכינוס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי, הוענקו תעודות למובילי שלושת הפרוייקטים הנבחרים לגיור יישומים (מתוך 18 מתמודדים) ובניהם Creative Commons ישראל בחסות המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה. פרוייקט גיור היישומים המשותף עם האיגוד ועמותת “המקור” החל דרכו בינואר וצפוי לשאת פרי לקראת קיץ 2007. לפרטים נוספים, קרא/י כתבה בעמוד הראשי על הפרוייקט המשותף
“השרת העיוור” מוקדש לביקורות והמלצות מוסיקליות שתורמים גולשים אוהבי מוסיקה. האתר נוסד ב-2001, ומאז מתעדכן בביקורת חדשה מדי יום. מטרות האתר: האחת - הקמת מאגר ידע מוזיקלי נרחב ומגוון ככל הניתן, לשימוש הגולשים חובבי המוזיקה ודוברי העברית. השנייה - מתן במה למוזיקה טובה מהקצוות היותר נידחים של השוליים, לצורך הרחבת האופקים ואהבת האיזוטריה כאידאולוגיה (כך באתר). לייבלים ישראלים עצמאיים זוכים ליחס מיוחד. האתר מפיץ גם אוספים חינמיים להורדה תחת רשיונות creativecommons. חומר מצויין - ממליצים בחום רב!
<<פרטים על המועמדים בכל העולם ועל המועמדים הישראליים בפרט, כנסו
<<רוצים לדעת קצת יותר על רשיונות Creative Commons? הספר שתוכלו להוריד כאן (בחינם כמובן), מכיל הסברים טובים על הרישיונות, על השימוש בהם, על הרקע ליצירתם, האידיאולוגיה שעומדת מאחוריהם וכו’. לאלו מבניכם שרוצים לדעת יותר…
<<<<<
אנחנו שמחים להודיע ש- Google כיום מאפשרים לבצע חיפוש בחיתוך של יצירות תחת רשיון של Creative Commons.
Yahoo! כבר מאפשרים חיפוש כזה מאז מרץ 2004 במסגרת מסך החיפוש המתקדם. כעת Google הצטרפה והוסיפה מרכיב דומה למסך החיפוש המתקדם . המסך מאפשר לסנן לפי “זכויות שימוש” (Usage Rights). ניתן לבחור לחפש תוכן ש"מאפשר שימוש חוזר כלשהו” או ש"ניתן להשתמש בו, להתאים אותו, או להסתמך עליו בחופשיות". התוצאות שיתקבלו יכללו רק יצירות שפורסמו תחת רשיון Creative Commons.
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
את המאמר הבא פרסם לאחרונה העורך של CNET.com. הוא החליט לפרסם את המאמר תחת רשיון Creative Commons, שמאפשר ליצור יצירות נגזרות מהמאמר ובלבד שהמשתמש יעמיד את היצירה תחת רשיון זהה. בזכות זה יכולתי לתרגם את היצירה לעברית ולהעמיד את התרגום לרשותכם ללא שהחלפתי מילה עם טום מריט, עם CNET.com, ויותר חשוב מזה – עם עורכי הדין שלהם. אם הייתי צריך לנהל איתם מו"מ על רשיון מיוחד ליצור יצירה נגזרת בודאי שהייתי נמנע מכל העניין. כלומר, בזה שהעורך בחר ברשיון Creative Commons הוא הרוויח תפוצה חינם למאמר שלו וגישה לקוראים נוספים, הוא גם הרויח לינקים לאתר שלו, ואנחנו הרווחנו מאמר מעניין על הרשיונות שעונה על מעט מהשאלות שהשימוש ברשיונות מעורר. זה כל הרעיון.
חשוב לציין שהמאמר נכתב על ידי כותב אמריקאי שלנגד עיניו החוק האמריקאי. הדברים שנאמרים תקפים במידה רבה לדין הישראלי.
האם רשיון Creative Commons הופך את יצירתך לחופשית?
מאת טום מריט, עורך מנהל של CNET.com
13 באוקטובר, 2005
קריאיטיב קומונז הוא ארגון שמאפשר ליוצרים גמישות רבה יותר מאשר “כל הזכויות שמורות” של חוק זכות יוצרים.
לאחרונה, כתב ג’והן דבוראק טור בו שאל מה התועלת ב- Creative Commons. יצא לי לשוחח עם עמיתתי, כתבת CNET מולי ווד, והיא אמרה שגם היא לא מבינה מה התועלת ברשיונות אלה.
בינתיים, 53 מיליון יצירות באינטרנט מפנות לרשיון Creative Commons. אנשים רבים קונים את הרעיון. אבל האם הוא מסוכן? מהפכני? חסר טעם? להלן נסיון להסביר מהו הרשיון הנפוץ בטירוף ולמה הוא טוב, אם בכלל.
כיצד רשיון Creative Commons עובד?
זה הרעיון שעומד בבסיס רשיון Creative Commons, כפי שאני מבין זאת. כל יצירה זוכה להגנת זכויות יוצרים באופן אוטומטי ברגע שאתה מקבע אותה - ברגע שהעט נוגע בנייר, ברגע שאתה לוחץ “שמור", או על כפתור ההקלטה. ההגנה מקנה את כל הזכויות ליוצר היצירה. איש אינו יכול להשתמש ביצירה ללא הסכמה מפורשת בכתב למעט אם מדובר ב"שימוש הוגן” כהגדרתו בדין. (מיד נגיע להגדרת “שימוש הוגן").
ארגון Creative Commons מספק קבוצת רשיונות די סטנדרטיים באמצעותם יכולים יוצרי יצירות מוגנות להעניק זכויות נוספות לציבור. הדבר דומה לשימוש ב- GPL לגבי תכנה. (מה שהתקשיתי לתפוס עת כתבתי את הטור הזה הוא שרשיון Creative Commons למעשה מיועד יותר להגן על הקהל שאת מקווה שישתמש ביצירתך יותר מאשר עליך. את שומרת בידך את הזכויות שאת בוחרת, אבל את מוותרת בכוונה על חלק מהזכויות).
דיני זכות יוצרים מגן על כל יצירה שתיצור - אם תרצה בכך ואם לא. איש אינו יכול לעשות שימוש חוקי ביצירה, למעט “שימוש הוגן", ללא רשיון. רשיון Creative Commons עשוי לסייע בידי מי שרוצה לשתף ביצירתו. אינך רוצה לשתף ביצירתך? אין בעיה. אל תשמש ברשיון Creative Commons.
רשיון Creative Commons מגדיר איך אנשים יכולים לפעול מעבר לגבולות שמכתיב “השימוש ההוגן", אבל בלי הצורך לנהל משא ומתן על רשיון מיוחד עם בעל זכות היוצרים ביצירה. לבחירתך עומדים ארבעה תנאים:
• “ייחוס": אתה יכול להשתמש ביצירה אבל עליך לתת קרדיט. תנאי זה חל בכל רשיונות Creative Commons.
• “שימוש לא מסחרי": אתה יכול להשתמש ביצירה ובלבד שאינך מרוויח כסף בגין שימוש זה.
• “ללא יצירות נגזרות": אתה יכול לעשות שימוש ביצירה ובלבד שאינך משנה אותה מעבר למה שנכלל ב"שימוש הוגן".
• “שיתוף זהה": אתה יכול לשנות את היצירה ובלבד שאתה מעמיד את יצירתך תחת רשיון שתנאיו זהים לזה של היצירה המקורית.
ניתן להשתמש בתנאים אלה בשישה צירופים שונים.
במה זה שונה מ"שימוש הוגן"?
“שימוש הוגן” מאפשר לאנשים להשתמש ביצירה שלי באופן מוגבל. “שימוש הוגן” עוגן בחוק האמריקאי בשנת 1976 כסעיף 107 לחוק זכות יוצרים.
על פי אתר האינטרנט של אוניברסיטת סטנפורד על “שימוש הוגן”, במובן הכללי ביותר, “שימוש הוגן” ביצירה מוגנת הוא “כל העתקה של יצירה מוגנת בזכות יוצרים למטרה מוגבלת אשר משנה את אופי השימוש (transformative pupose), כגון על מנת לפרש את היצירה, לבקר אותה, או על מנת לעשות עליה פארודיה".
החוק מכיל מבחן לקביעת “שימוש הוגן” ולו ארבעה מרכיבים - אופי השימוש, גודל החלק של היצירה המקורית בו נעשה שימוש, אופיה של היצירה הנגזרת שנוצרה, ומטרת השימוש. על בית המשפט לבחון את כל ארבעת המרכיבים. (על מנת לברר אם מה שעשית נחשב “שימוש הוגן” זה די הכרחי להיועץ בעורך דין).
לפעמים יוצרי תוכן רוצים להפיץ את יצירתם ולגרום לאנשים להרגיש שהם רשאים לעשות ביצירה כאוות נפשם, ללא חשש שהם יתבעו וללא צורך להיועץ בעורך דין. איש אינו מחויב לפעול כך, אבל יש מי שמצא תועלת רבה לאפשר שימוש כזה.
אחד מהשימושים ברשיון Creative Commons הוא לאפשר הפצה חופשית של יצירתך לצורך מטרות שאינן מסחריות (noncommercial). על פי חוק זכות יוצרים, איש אינו רשאי לעתיק את יצירתך ללא רשותך. רשיון Creative Commons מאפשר לך לשמור בידך את זכות היוצרים ועדין להרויח מהיצירה, תוך שאתה מאפשר לטכנולוגיות חדשות ומעריצים נלהבים להפיץ את שמעך באופן נרחב. כמובן שאתה יכול להגיד לאנשים להתעלם מזכות היוצרים שלך, אבל רשיון מקנה בטחון שאתה באמת מתכוון לזה.
לדוגמא, להקה שהוציאה קובץ MP3. על פי חוק זכות יוצרים, אם הם מאפשרים לאחרים להעביר את הקובץ ללא צורך ברשות מפורשת מהלהקה, עלול מישהו בלהקה לתבוע לאחר מכן את מי מהמפיצים. אם הלהקה מפיצה את הקובץ תחת רשיון Creative Commons, הכל יכולים לשתף בו ללא צורך לבקש וללא חשש מפני תביעה. ההפצה חינם עשויה לשמש ככלי שיווק ל- CD השלם. זה בדיוק מה שלהקות רבות עשו בהצלחה כזו או אחרת. קורי דוקטורוב עשה כך לגבי הרומן שכתב וזכה להצלחה רבה. הוא מחלק בחינם את הטקסט, אבל לא את המהדורה המודפסת, ולטענתו הוא מרויח.
הלהקה Wilco הפיצה את האלבום שלהם Yankee Hotel Fox Trot עם רשיון Creative Commons. חברת התקליטים המקורית שלהם סירבה להפיץ את האלבום, אבל לאחר שהוא הפך לפופולרי באינטרנט כחומר להורדה בחינם, חברת תקליטים אחרת (שלמרבה האירוניה היא חלק מחברת האם של החברה המקורית) הפיצה CD רגיל, וזה הפך לרב-המכר של Wilco.
האם רשיון Creative Commons מאיים איכשהו על “השימוש ההוגן"?
יש מי שמאמין שרשיון Creative Commons מאיים איכשהו על קיומה של הזכות ל"שימוש הוגן". רשיון Creative Commons אינו משפיע על “השימוש ההוגן” ביצירה. לשונו של רשיון Creative Commons קובע במפורש שחוק זכות יוצרים וכל דין תקף אחר, כגון “שימוש הוגן", עדין חלים.
ישנם תקדימים ל"שימוש הוגן” ועלינו לפעול על מנת להגן עליהם. אולם רשיון Creative Commons מאפשר לאחרים לעשות שימוש ביצירתך ללא סיכון, עלות, או מגבלות של דיני “השימוש ההוגן". לורנס לסיג, יו"ר Creative Commons, מאמין שהשימוש ברשיון Creative Commons למעשה יגביר את המודעות ויסייע להלחם למען דיני זכות יוצרים ו"שימוש הוגן” הוגנים יותר.
האם Creative Commons מסבך את החוק?
מספר מבקרים חוששים ש- Creative Commons יהפכו את חוק זכות יוצרים למסובך יותר. רשיון Creative Commons אינו חוק והוא אינו מוסיף לחוק או גורע ממנו דבר. הוא פשוט רשיון שמבוסס על חוק זכות יוצרים. כמו כל רשיון אחר, כגון רשיון EULA, הוא אינו משנה את החוק. התנועה עשויה לעודד שינוי בחוק, אבל עצם קיומו של רשיון כזה אינו מביא לשינוי. רוב התומכים מאמינים ששינויים אלה ישפרו את חוק זכות יוצרים.
אם זה בנחלת הכלל, למה אני צריך רשיון?
שמעתי גם תלונות לגבי רשיון ההקניה לנחלת הכלל (Public Domain) של Creative Commons. על פי התלונות, אם משהו נמצא בנחלת הכלל, אין צורך ברשיון. אמת. אבל אם היוצר רוצה להקנות את יצירתו לנחלת הכלל מבלי לחכות שיבעים שנים לאחר מותו, הוא יכול להשתמש ברשיוןCreative Commons על מנת לעשות זאת באופן מיידי. מדובר בסך הכל בזירוז הליכים. רוב המבקרים ככל הנראה לא מעוניינים לעשות כך, אבל האפשרות בידם.
הנזק של Creative Commons
יש מי שמכפיפים את האתר שלהם לרשיון Creative Commons ללא כל צורך. אם אינך מבין את ההשלכות של הרשיון, הקדש דקה על מנת לעיין בו ביתר עומק. אם תשמש ברשיון, תקנה לאנשים ברחבי העולם את הזכות לשכפל את מחשבותיך ורעיונותיך בצורות שונות. אני משתמש ברשיון ואין לי בעיה עם ההשלכות. אבל אל תתקע את הרשיון בבלוג שלך בלי שאתה מבין את משמעותו.
למה שמישהו ירצה לוותר של יצירתו?
נשמעו תלונות שאם הפצת משהו תחת רשיון Creative Commons , לא תוכל לחזור בך מהרשיון. אכן כן. לעולם לא תוכל לחזור בך מתנאי הרשיון. זה כל הרעיון.
הטענה האמיתית פה היא לגבי המניע שלך לוותר בכלל על יצירתך, אפילו אם עדין הזכויות בידך. יש מי שאינם מבינים את התועלת בויתור על דבר מה ללא תמורה מיידית, ועוד עם ההשלכות הנוספות של ויתור על חלק מזכויותיך.
קודם ציינתי שתי דוגמאות, Wilco והסופר קורי דוקטורוב. אפילו פרופסור לסיג בעצמו העמיד את ספרו להורדה בחינם תחת רשיון Creative Commons והוא מכר די טוב. שימוש נוסף הוא במוסדות השכלה. אקדמאים רבים מקדמים בברכה את רשיונות Creative Commons. על פי דיני זכות יוצרים רגילים, אם מרצה רוצה לכלול מאמר או פרק מספר בקובץ החומרים של קורס, על אותו מרצה לקבל רשות מהמחבר. אם מדובר בקובץ הכולל עשרה מאמרים, עשרים או ויתר, הרי שזו מעמסה גדולה. יצירות שפורסמו בכפוף לרשיון Creative Commons עשויות להקל את הנטל.
אולם זהו הימור, שאינו מתאים לכל אחד. יש מי שעושים בו שימוש מוצלח ויש אפילו מי שמרוויחים כסף. אחרים זוכים בסך הכל לתהילה שולית ויש מי שפשוט רוצים לתרום לעולם. אמנם יש כאלה שלא מאמינים או בוטחים בסיבה האחרונה, הנדושה. איש לא כופה עליהם להאמין. בכל מקרה, אין בכך להפוך את Creative Commons למסוכן או חסר תועלת.
תודה למיה גרליק, היועצת המשפטית של Creative Commons ולפרופסור לורנס לסיג, שעזרו לי להבין כיצד Creative Commons פועל.
התרגום של הטור הזה כפוף לרשיון Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 1.0 Israel License.
<<<<<
דן תורן פרסם שלושה שירים מתוך האלבום כפתור לא גמור תחת רשיון של Creative Commons. את השירים אפשר להוריד כאן.
<<<<<<<Ynet כתבו השבוע על התביעה של איגוד המוציאים לאור בארה"ב נגד גוגל ונתנו את קורי דוקטורוב כדוגמא לגישה אלטרנטיבית לשימוש בזכויות יוצרים בארה"ב. קורי דוקטורוב הוא סופר וחבר בצוות Creative Commons, שהעמיד את ספרו הראשון Down and Out in the Magic kingdom להורדה בחינם תחת רשיון של Creative Commons. למרות זאת (ואולי בעצם – בזכות זאת) הספר זכה להצלחה מסחרית מרשימה וככיכב ברשימת רבי המכר של אמאזון.
אלא אם נאמר אחרת, תנאי השימוש כפופים ל רישיון ייחוס-שיתוף זהה 2.5 ישראל של Creative Commons.
